במסגרת מאמרינו זה, נחלוף בקצירת האומר על חוק הוצל"פ והתנגשותו בחוק:"כבוד האדם וחירותו" משנת התשנ"ב – 1992.
הסעדים והסנקציות המופעלות כנגד חייבים מכח חוק ההוצל"פ, עיקרן סעד אכיפתי אזרחי, ברם, מתנגשים הם באופן ישיר בזכויות היסוד של "האזרח", מושג שהוגדר מחדש, וזכויות הפרט הוכרו אף עוגנו בחוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו". הסתירות לכאורה בין "החוקים" מקבלות ביטוי יומיומי בהחלטות הניתנות בשגרה מאת רשמי ההוצאה לפועל.
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו:
המהפכה החוקתית
בשנת 1992 חל זעזוע ערכי משפטי בישראל, המכונה בפי המשפטנים "המהפכה החוקתית" עם חקיקתו של חוק היסוד: "כבוד האדם וחירותו" התשנ"ב- 1992.
כאשר במסגרת חוק היסוד, הוכרו מבחינה רשמית זכויות היסוד של האדם בישראל, כזכויות בעלי מעמד חוקתי גבוה המוגדר בחוק יסוד, מגמה זו הועלתה על נס בעשרות פסקי דין ומאמרים מאת כבוד השופט אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון דאז.
בחוק היסוד נקבעו ערכים ועקרונות יסוד: "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו, בהיותו בן חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".
בסעיף 1 א' לחוק סומנה המטרה: "חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי להגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
בסעיפים 2-7 לחוק הוכרו הערכים: לשמירה על החיים, הגוף, והכבוד, שמירה על הקניין, ההגנה על החיים, הגוף, והכבוד, הזכות לפרטיות, החירות האישית ועל הזכות של כל אדם ואזרח ישראל ליציאה מישראל והכניסה אליה.
בסעיף 8 לחוק נקבעה הלכת האיזון והמידתיות: "אין פוגעין בזכויות שלפי חוק-יסוד זה, אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".
בסעיף 10 לחוק נקבעה הלכת שמירת הדינים: "אין החוק-יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-היסוד".
בחוק ההוצאה לפועל קיימת סנקציה כנגד החייב, במתן צו עיכוב יציאה מן הארץ.
הגבלה זו מתנגשת חזיתית בסעיף 6 (א') לחוק היסוד שם נקבע נחרצות: "כל אדם חופשי לצאת מישראל".
בחוק ההוצאה לפועל הוענקו לרשם ההוצאה לפועל סמכויות מעצר, כמו כן, הוענקו סמכויות למתן צו מאסר אזרחי של חייב שהוגדר בעל יכולת המשתמט מחובו.
הסמכויות המופרזות לכאורה, בפגיעה בחופש התנועה של אזרח בשל חוב כספי, ניצבות בסתירה גמורה לאמור בחוק היסוד, שם מוסמרו במסמרות חוקתיות החשיבות בדבר חירותו האישית של האדם.
חשוב לציין, כי הדוגמאות הנ"ל אינן מתיימרות למצות את כלל הנקודות בהן מתנגשות הזכויות החוקתיות של החייב עם חוק ההוצאה לפועל.
על מנת ליישב את הסתירות לכאורה, ולאפשר את קיומם של שני הוראות החקיקה בכפיפה אחת זה לצד זה, נקבעו בפסיקה הוראות מנחות שבראשם הלכת האיזון והמידתיות.
הלכת האיזון והמידתיות קובעת כי, על רשם ההוצאה לפועל לקבוע החלטותיו תוך כדי ביצוע איזון ככל האפשר, בין האינטרסים המתנגשים של החייב ושל הזוכה, כל זאת תוך חתירה לכיבוד וביצוע ככל הניתן של פסק הדין, שבגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל.
בגוף חוק היסוד קיימת הלכת שמירת הדינים, בה נקבע כי: "אין בהוראותיו של חוק היסוד כדי לפגוע בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד".
יוצא אפוא כי, היות וחוק ההוצאה לפועל (1965) קדם כרונולוגית לחוק היסוד (1992) לכאורה ניתנת לו עדיפות לגבור על חוק היסוד בהתנגשות חזיתית, אולם, כבר ישב על מדוכה זו בהרחבה כב' השופט מנחם אילון המשנה לנשיא בית המשפט העליון דאז, שערך חילוק במדרג החוקתי בין חוק רגיל לחוק יסוד.
בפסיקה נקבע כי, ההגנות החוקתיות העולות מחוק היסוד, אל מול הוראות האכיפה של חוק ההוצאה לפועל, יחולו לא רק שהדבר נוגע לזוכים ולחייבים עצמם, אלא, יחולו ביתר שאת על הנפשות המעורבות ו/או הנפגעות מהליכי הוצאה לפועל, שהם אינן החייב העיקרי בתיק, כגון: משפחת החייב וצדדי ג' שונים.
בשנת 2009 נערך תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, תיקון זה העניק משמעות אופרטיבית להלכת האיזון והמידתיות שהוזכרה במאמרינו זה, זאת באמצעות רפורמה חדשנית המעניקה הגנות לחייבים בהוצאה לפועל כאשר הקו המנחה הינו, מחד, הפחתת הפגיעה בגופו של החייב, בכבודו ובחרותו כגון: צמצום השימוש האוטומטי בהנפקת צווי מאסר והליכים כנגד גופו של החייב, ומאידך, מיקוד והגברת היכולת להיפרע מנכסיו של החייב לטובת הזוכים.
הקלות נוספות בעקבות תיקון 29 הינם, הוספת רשימה של מיטלטלין המוגנים מפני עיקול בהוצאה לפועל כגון: מכשירי הטלפון הנייחים וניידים, מכונת כביסה, מחשבים אישיים, וציוד רפואי.
כמן כן נקבע כי החייב יוכל במעמד העיקול לבחור בין מכשיר הטלוויזיה ו/או הרדיו, כאשר אחד מהם ישאר ברשותו.
בשל מורכבות הבעיה הנוצרת בין הערכים החוקתיים המתנגשים, יש לבחון את זכויותיהם של הנושים והחייבים מזווית הראיה של הילכת האיזון והמידתיות.
באחת מהאנקדוטות מבית המשפט העליון נאמר, "אין חקר לתבונתו של פרקליט", מכאן חשיבותו הרבה של בחירת עו"ד שישכיל להלך בין השבילים הדקיקים שבין חוק היסוד ובין חוק ההוצאה לפועל, ולהפיק מהם את המיטב לטובת לקוחו.
לסיכום
של דבר, לא די בבחירת עורך דין הוצאה לפועל המתמחה בחוק, חשוב לוודא כי לעוה"ד הבנה וראיה מעמיקה ורחבה גם בהיבט החוקתי קונסטיטוציוני וזאת על מנת שיוכל לבצע תקיפה חוקתית של ההגבלות שהוטלו על הלקוח החייב בניגוד לחוק היסוד.
התמחויות נוספות: פשיטת רגל | ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ | איחוד תיקים