תשלום מזונות בהליך פשיטת רגל בישראל

המדריך המתומצת ומורה הנבוכים לסוגיית תשלום מזונות בהליך פשיטת רגל בישראל

במסגרת מאמרינו זה נבחן סוגיות מרכזיות הכרוכות בתשלום פסק דין למזונות במהלך הימצאותו של החייב בהליך פשיטת רגל בישראל.

חשיבות ההבחנה בין מזונות שוטפים למזונות עבר

כמי שעוסק רבות בתחום הגנה על חייבים ופושטי רגל הנני נדרש חדשות לבקרים לשאלת "מיליון הדולר" של חייבים השוקלים להיכנס להליך של פשיטת רגל והיא מה יעלה בגורל פסק הדין למזונות במהלך הליך פשיטת הרגל.

האם קיימת חובה על החייב המוכרז כפושט רגל להמשיך ולשלם את תשלום המזונות השוטפים שנקבעו לו במסגרת פסק הדין.

האם חוב בשל אי עמידה בתשלום המזונות הינו חוב בר תביעה ככלל החובות האזרחיים כלפי קופת הכינוס של פשיטת הרגל.

האם במסגרת צו ההפטר שניתן בסופו של הליך פשיטת הרגל ניתן להפטיר את החייב גם מתשלום חוב המזונות.

על מנת להשיב על השאלות הללו חובה לדעת כי בפקודת פשיטת הרגל קיימת הבחנה בין חוב מזונות שנצבר בטרם כניסה להליך פשיטת הרגל לבין חוב מזונות בשל תשלום מזונות שוטפים.

מתן צו הפטר בפשיטת רגל

ההבחנה בין חובות עבר לבין חובות עתידיים של מזונות מקורה בתפיסת העולם הבסיסית של פקודת פשיטת הרגל במסגרתה נהוג לחלק את החובות של החייב לחובות בסדרי דין קדימה שונים.

חובות למדינת ישראל ורשויות המס הינם חובות בסדר דין קדימה לשאר חובותיו של החייב.

חובות אלו מוגדרים כחובות לנושה מובטח. כמו כן ובנוסף, חובות לטובת נושים המחזיקים בידם משכון ו/או משכנתא יחשבו כחובות מובטחים להם זכות פרעון ראשונה מקופת הכינוס ו/או מנכסיו של החייב פושט הרגל.

חובות למזונות מוגדרים בפקודת פשיטת הרגל כחובות בסדר דין קדימה שמקומם בהררכיה הינה מיד לאחר הנושים המובטחים.

חובות לעובדים שכירים הינם חובות בסדר דין קדימה לאחר חובות של מזונות והינם קודמים לחובות אזרחיים רגילים לנושים שאינם מובטחים.

בשלב זה ניתן להבין כי גם את חוב המזונות נהוג לחלק לשני סוגים שונים. חוב מזונות לפי פסק דין למזונות שניתן כנגד החייב פושט הרגל בטרם הינתן צו הכינוס יוגדר כחוב מזונות עבר ולפיכך חובות בשל מזונות שזמן פרעונם חל לאחר מועד צו הכינוס אינם מהווים חובות ברי תביעה.

תוצאה ישירה של האמור כי חל איסור גמור על החייב לשלם חובות מחוץ לקופת הכינוס למעט תשלום שנקבע בצו הכינוס לרבות תשלום המזונות השוטפים בהם חוייב על ידי בית הדין הרבני ו/או בית המשפט לענייני משפחה שכן בית המשפט לפשיטת הרגל הינו בית משפט מחוזי וערכאה גבוהה העומדת מעל בית הדין הרבני ו/או בית המשפט לענייני משפחה וכי החייב פושט הרגל כפוף להוראות של בית המשפט של פשיטת הרגל.

ראוי לציין כי מאחר וחל איסור על החייב פושט הרגל לשלם את פסק הדין למזונות עם מתן צו הכינוס לא ניתן להורות על מעצרו או מאסרו של החייב פושט הרגל בשל חוב מזונות הן מזונות עבר והן מזונות עתידיים.

חייב בהליך פשיטת רגל

יחד עם האמור ועל מנת שלא יווצר מצב שבו ימצאו קטינים רעבים ללחם ללא מקור פרנסה נקבע בפקודת פשיטת הרגל בסעיף 128א לפקודה כי תינתן לבקשת האשה המחזיקה פסק דין למזונות הקצבה חודשית מתוך קופת הכינוס.

חשוב לדעת כי בפרקטיקה בדרך כלל יפסק לטובת הקטינים סכום שישקף תשלום סמלי ולא את שנפסק בפסק הדין המקורי למזונות.

עוד חשוב לדעת כי חוב של מזונות מוגדר כחוב שאינו חוב שצו הפטר בפשיטת רגל מפטיר את החייב מחבותו לפורעו וכי החוב מוקפא הלכה למעשה עד לסיום הליך פשיטת הרגל וקבלת צו הפטר.

מבלי לגרוע מהאמור הוענקה לבית המשפט של פשיטת רגל סמכות יחודית להפטיר את החייב אף מחוב של מזונות במסגרת צו ההפטר זאת במקרים מסויימים ויחודיים.

עורך דין ותיק ומנוסה יכול ויבקש מבית המשפט להפעיל את סמכותו היחודית האמורה ולהביא למחיקת חוב מזונות במסגרת צו ההפטר.

לסיכום תשלום מזונות בהליך פשיטת הרגל הינו מורכב וסבוך לנוכח היות הליך פשיטת הרגל הליך רציני ומורכב, מרובה שחקנים והליכים, כאשר במהלך שנות חייו של ההליך ייתכנו אינספור תרחישים המחייבים יד מקצועית ומכוונת, כך שחשוב להתייעץ בטרם פנייה להליך עם עורך דין פשיטת רגל ותיק, מיומן, מנוסה ומוכר שעיקר עיסוקו הינו ההליך .

כותב המאמר, עומד בראש משרד עורכי הדין גיא ניומן ועוסק בתחום הגנה על חייבים בהוצאה לפועל ופשיטות רגל.

ליצירת קשר עם כותב המאמר טל: 072-2794419 24 שעות ביממה.

קראו עוד :  הוצאה לפועל בישראל – הלכה למעשה
קראו עוד: עיקול משכורת במסגרת ההוצאה לפועל