במסגרת מאמרנו זה נחלוף ממעוף הציפור על פני המהפכה החוקתית הענקית מרחיקת הלכת בהליכי פשיטת הרגל בישראל.
החוק החדש
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ו 2016
בעיצומם של ימים אלו מתגבשת הצעת חוק מהפכנית שעניינה רפורמה מרחיקת לכת בהליכי פשיטת הרגל בישראל.
הרפורמה מבקשת לבצע התאמה של הליך פשיטת הרגל לעידן הכלכלי המודרני שכן נכון להיום הליכי פשיטת הרגל בישראל מתנהלים בהתאם לפקודת פשיטת הרגל נוסח חדש התש"ם 1980.
כאשר הלכה למעשה מדובר אף בחוק שאימץ פקודה מנדטורית שגילה מתקרב ל80 שנה לכל הפחות.
התמורות שחלו במבניות של המשק בכלל ובחיי הכלכלה של העידן המודרני בפרט כאשר כלל המשקים הביתיים מתנהלים כעסק כלכלי קטן לכל דבר ועניין צורכים אשראי בדרכים מגוונות ומחזיקים בבעלות על מצבת נכסים פרטיים רבים ושונים הובילו לצורך בשינוי והתאמת הליכי חדלות הפירעון למצב החדש שנוצר.
נכון לכתיבת שורות אלו מתנהלים הליכי פשיטת הרגל של חייבים פרטיים כמו גם חברות מסחריות ו/או תאגידים תחת בית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט של פשיטת רגל זאת מבלי שמתבצעת אבחנה בין חייבים פרטיים לחברות ו/או חייבים פרטיים החייבים עשרות אלפי שקלים בודדות לבין חייבים פרטיים בהוצאה לפועל החייבים מיליונים רבים.
המצב הקיים גורם למצבים אבסורדים ומוביל לסרבול ופגיעה הן באינטרסים ובזכויות של החייבים והן באינטרסים של הנושים בהוצאה לפועל ו/או קופת הכינוס של פשיטת הרגל.
עיקרי הרפורמה
חייבים פרטיים יחידים בעלי מצבת חובות הנמוכים מ-150,000 ₪ יוכלו להגיש בקשה להליך פשיטת הרגל במסגרת רשות האכיפה והגבייה במערכת ההוצאה לפועל, שם יינתן להם בסופו של ההליך הפטר חלוט במסגרתו יסתיים ההליך במחיקת החובות לחלוטין.
חייבים פרטיים יחידים בעלי מצבת חובות שעולה על 150,000 ₪ יתבקשו להגיש בקשה לפשיטת רגל במסגרת בתי משפט השלום במחוזות השונים.
בכל הנוגע לחובות של חברות בע"מ ו/או תאגידים הטיפול והערכאה המוסמכת בפירוק החברות שהינו ההליך המגביל לפשיטת רגל של יחידים תיוותר הסמכות בידיו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט של פשיטת רגל.
במסגרת הרפורמה ישתנו היחסים שהיו נהוגים עד היום בכל הכרוך למעמדם של הנושים המובטחים כאשר המדרג הנורמטיבי וההיררכיה של סדרי הנשייה בין נושים מובטחים לנושים הרגילים ו/או הנושים בסדר דין קדימה ישתנה לחלוטין.
האם החוק החדש טוב לחייבים?
כמי שעוסק רבות בהגנה על חייבים בהוצאה לפועל ובהליך פשיטת הרגל הנני נדרש חדשות לבקרים לשאלת מיליון הדולר מצד חייבים רבים: "האם החוק החדש מיטיב עם החייבים פושטי הרגל ו/או שמא מרע את מצבם?" לדעתי מוקדם לחוות דעה נחרצת בעניין שכן לכאורה המחוקק מבקש לבצע רפורמה מאוזנת שתביא בשקלול את מכלול האינטרסים המתנגשים לרבות שיקולים של יעילות המערכות עצמם.
אולם חשוב לציין כי בבסיס הרפורמה עמדה לפני המחוקק תפיסת העולם שעניינה שאין להעניש חייבים שצברו חובות בתום לב וכי אין זו בושה ו/או כתם חברתי לפשוט רגל באופן פרטי כאשר הנסיבות לצבירת החובות נוצרו בדרך מקובלת ובתום לב מובהק.
לסיכום
מוקדם להעריך בשלב זה את ההשלכות של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי המתגבש בעיצומם של ימים אלו עבור החייבים ו/או כלל הנפשות הנוגעות בדבר.
מומלץ למי ששוקל בעיצומם של ימים אלו לפתוח בהליך של פשיטת רגל וקבלת הפטר לנצל את החוק הקיים במתכונתו הנוכחית לקבלת הפטר בהתאם לתוכנית פירעון על פי הרפורמה הקיימת בתום תקופה של 18 חודשים בלבד .
כותב המאמר מומחה בהוצאה לפועל ובפשיטת רגל, עומד בראש משרד עורכי הדין גיא ניומן
ליצירת קשר עם כותב המאמר 24 שעות ביממה
גיא ניומן, עו"ד