במסגרת מאמרינו זה, נחלוף בקצירת האומר בסוגיית הממשק שבין גורמי ממשל בישראל למשפט הפרטי. נהרות של דיו נשפכו ואין ספור מאמרים וכתבי עת פורסמו בכל הנוגע לעניין שבין הממשל ומשפט, והיחסים בין גופי ממשל ובית המשפט. לעומת זאת דומה כי, סוגיית הממשק שבין הממשל למשפט הפרטי לא קיבלה ביטוי ראוי, חרף העובדה כי מעורבותם של משפטנים בחיי היומיום של המחוקק ו/או גופי ממשל הינה בלתי נמנעת, כמו גם נחוצה וצוברת תאוצה יותר מתמיד.
מספרם של חברי הכנסת בבית המחוקקים הישראלי האוחזים בתואר משפטי הינו בלתי מבוטל, כמו גם מספרם של היושבים בכיסאות עור הצבי סביב שולחן הממשלה ו/או בשירות המונציפלי.
בניגוד לעבר, אף מונה יועץ משפטי לממשלה מן המגזר המשפטי, הפרטי. כמו כן, מונו עורכי דין מהמגזר הפרטי לכהונה בבית המשפט העליון.
נוכחותם של עורכי הדין הפרטיים אינם מסתכמת באמור, תופעה נפוצה הינה שכירתם של עורכי דין פרטיים כיועצים למקבלי ההחלטות הן כיועצים פרטיים והן כמי שממונים למשרות ניהול בכירות לצידם של נבחרי הציבור.
לאחרונה, בעקבות עסקת הצוללות החדשות שרכשה מדינת ישראל מגרמניה נחשפה לאור הזרקורים מעורבותם העמוקה של משפטנים פרטיים שהועסקו כיועצים בכירים אשר לחשו על אוזניהם של מקבלי ההחלטות בישראל בדרגים הגבוהים ביותר.
חרף הביקורת הציבורית והצלילים הצורמים מצדה של התקשורת, נראה שהדבר לא ימנע בעתיד מגורמי ממשל להשתמש בשירותים הצמודים של משפטנים ועורכי דין פרטיים.
נחיצותם של עורכי הדין הפרטיים, לצדם של מקבלי ההחלטות הולכת וגוברת, אף ביתר שאת ככל שהביקורת המוטחת בהם תתעצם ותהפוך רדיקלית, בתסמונת המתבקשת של מעגל הקסמים שהינו פועל יוצא של הביקורת עצמה.
חוק הלוביסטים הנוכחי, הקיים בישראל חל כיום רק על משכן הכנסת ועל פעילות מול חברי הכנסת. נכון לכתיבת שורות אלו, אין חוק לוביסטים החל אף עבודה למול שרים ופקידי ממשלה. החובה בחוק, לפרסם מכרזים פומביים בכל הנוגע לביצוע עבודות הכרוכות בתקציבים ציבורים ו/או במינוים של בכירים לגופי ממשל, אינה אבסולוטית. ישנם, משרות בכירות הפתורות מחובת מכרז בשמם ניתן לפוליטיקאים בכירים למנות יועצים ללא חובת מכרז, במשרות המוגדרות כמשרות אמון.
נכון לכתיבת שורות אלו, אין חוק שיכול להגביל הלכה למעשה, יועצים בכירים למשרדי ממשלה שלא לפעול לאחר שסיימו את תפקידם למול אותם גופים ממשלתיים כלוביסטים בשמם של גופים פרטיים ו/או תקופת צינון כזאת או אחרת, המונעת מהם מלהתקבל למשרות בכירות אצל גופים ו/או חברות פרטיות. התופעה הבולטת ביותר הינה פקידים בכירים המכונים "נערי האוצר", שתפסו משרות בכירות בתאגידים הנשלטים על ידי טייקונים ואל בעלי הון אשר, מקדמים את האינטרסים של המעסיק החדש למול משרד האוצר ו/או גופים ממשלתיים כאלה ואחרים. תקופת הצינון המוטלת על חברי כנסת ו/או שרים לשעבר, בטרם הפיכתם לשדלנים אינה חלה על פקידים בכירים לשעבר ו/או יועצים משפטיים פרטיים.
הלכה למעשה, קיימת לקונה בחוק וצורך מובהק להסדרת כלל היחסים שבין גופי ממשל לגורמי משפט פרטיים.
לסיכום
לנוכח היעדרותה של חקיקה המסדירה את היחסים בין גורמי הממשל בישראל ליועצים המשפטיים, הפרטיים ו/או משפטנים שכיהנו בעבר במשרות בכירות בגופי ממשל קיימת אי בהירות וטשטוש בין הנוהג הרווח לבין הגבולות שביחסי הממשל והמשפט פרטי.
כותב המאמר, עומד בראש משרד עורכי הדין גיא ניומן ועוסק בייעוץ משפטי ועסקי לגופים ציבוריים ופרטיים כאחד.
ליצירת קשר עם כותב המאמר טל: 072-3303764 24 שעות ביממה.